מילים: הודיה בנישו

לחן: הודיה בנישו

ביצוע: הודיה בנישו

גלים, גלים, מבולבלים
גלים עולים ונשברים
כמו שתי עינייך.
לפעמים הם זועפים
ולפעמים מרפים.

מה הם יודעים? חיים טרופים,
מה הם מסתירים?
בתוך העומק. גלים, גלים.

ואיך זה כבר מיליוני שנים
שהם מחרישים?
לא מחסירים רגע
של אנשים שבורים

אז תצעקי חזק,
תתפרקי בקול,
איך אפשר לשתוק
כשרואים הכל?


גלים, גלים נפגשים
מתעצמים ושוב נכבים,
בלי להותיר סימן.
על מה שהשתולל בך
וכבר נדם.

רק באוויר הזה נשאר
ריח צעקה שלא עבר
ואת עוזבת בלי להעיר.

את יודעת צחוק של ילדים
את יודעת בכי נעורים
רק לא יודעת איך מתמודדים,
עם מבט של אנשים גדולים.