מילים: גלעד ברק

לחן: גלעד ברק

ביצוע: חיה קוגן

עולה לו בכי, בית שנמלא בחום,
ובפנייך אור ותום, אך תכף
דאגות עולות אף הן פתאום,
מול מציאות שבחלון נשקפת.
ושתי עינייך נישאות אליי,
ולמענך אבנה בשתי ידיי מסילות,
להראות לך את הדרך
פזמון:
והן ייקחו אותך אל המחוזות הרחוקים כולם, עוד תגלי
ואם גם יעלו ספקות – ייאוש אין בעולם,
שמעי נא את קולי
שומר ישנו איתך
שאי מבטך, יישאו שפתיך בתפילה: קלי.
ובו תשימי מבטחך, אף בליבך בטחי,
ילדה שלי
עולה הבוקר על עולם חדש וזר.
ביתי, לכי תמיד ישר, קדימה.
עת לשחוק, לשוב גם אל עפר
ומלמעלה, ילדתי – דעי מה.
ושתי עינייך מסתכלות אליי,
ולמענך אבנה בשתי ידיי מסילות,
להראות לך את הדרך
פזמון:
והן ייקחו אותך…
יורד הערב על עולם שונה מעט
בדלת שנפתחת אט, בשקט.
עוד חיוך אחד, רק עוד מבט,
ורגע שנמתח כשאת הולכת
ושתי עינייך מביטות אליי
ולמענך אבנה בשתי ידיי מסילות
להראות לך את הדרך
והנה, את יוצאת כך אל הדרך
והן ייקחו אותך אל המחוזות הרחוקים כולם, עוד תגלי.
ואם גם יעלו ספקות – ייאוש אין בעולם
שמעי נא את קולי
שומר ישנו איתך
שאי מבטך, יישאו שפתיך בתפילה: אלי
עליו השליכי יהבך
בטחי בבינתך,
ילדה שלי