מילים: אסתר גד

לחן: אסתר גד

ביצוע: אסתר גד

חשבתי,
שכתבתי את "סימנים" על נערה מתמודדת שהכרתי.
אחר כך מצאתי בו את הנערה שהייתי,
והיום, אחרי כמה שנים
הֵבַנְתִּי שֶׁהַשִּׁיר הַזֶּה עֲדַיִן נִכְתַּב
על העבר, ההווה, וכנראה גם על העתיד
החיפוש.
הדלתות הנעולות, הרגעים שאין לאן, והאור.
כנראה שהם חלק בלתי נפרד מהדרך הארוכה שלי כאן.

ואם השיר הזה, נתן לך משהו, אז עשיתי את שלי.
מחכה לשמוע איפה הוא פגש אתכם
אסתר ❤️

הייתי על ההר,
חשבתי זה נגמר,
הסיבוב המסוכן הזה,
יותר מידי מוכר

איך כל הבלגן,
מגיע רק לכאן,
בדיוק כשבחרתי,
לוותר על העניין

בלי לדעת איך,
שוב זה מסתבך,
וזה ברור, שחשוך, ולא הולך
רק ניסיתי להדליק ת'אור,
הכל נהיה שחור,
בסך הכל רציתי לעזור

והם אמרו שאין סיכוי,
אבוד, ואין מה לעשות,
רק אני כזאת שונה,
בחרתי, לנסות

וכבר שעות שלא רואים,
אבל בטוח יש לאן,
רק בינתיים מבפנים,
זה לא קורה, ואין סימן

אין עוד דרך,
הלכתי כבר, לכל הכיוונים,
ורק אליך,
עוד לא מצאתי סימנים

אייכה,
יודע לב, מבין הכל,
עד שאמצאך,
נתב דרכי, שלא אפול

בסוף אני אראה,
הכל עוד ישתנה,
אומרים כשחשוך
הבוקר יעלה

ואיכשהו, קורה,
הלילה מתמשך,
ועד שהיא תזרח,
אולי אברח, או שאלך

בינתיים לא סגור,
דבר אינו ברור,
גם משהו קטן,
הופך לסיפור
למה כל דבר איתי,
הופך באשמתי,
בסך הכל הייתי אמיתית

והם אמרו שאין סיכוי,
אבוד, ואין מה לעשות,
רק אני כזאת שונה,
בחרתי, לנסות

וכבר שעות שלא רואים,
אבל בטוח יש לאן,
רק בינתיים מבפנים,
זה לא קורה, ואין זמן

מתחיל להתבהר,
רואים כיוון אחר,
כשהפחד משתתק,
הלב, מדבר

ויש כאן אור,
ברור איך לעבור,
ואחרי הכל,
היה שווה לחזור

יש עוד דרך,
והיא ברורה, מעל לכל ספק,
הגעתי,
הלב עדיין עוד דופק

מצאתי,
את התשובה, לכל השאלות,
ואת האור, שלא ניתן,
לכבות