כיף לי שאני איתך
אבל היצירה, מה יהיה עם היצירה, בין כלים לערמות כביסה קצת קשה לקבל השראה
ועם צעקות דאבל סטריאו של ילדים, אני כבר רצה לחפש אטמים אבל היצירה או מה יהיה איתה
אבל אמורים לכתוב מתוך החיים ולא עליהם
אמורים להתלכלך לא מהצד להתבונן
אז איך זה כשאני איתך, אני רק רוצה, לטבוע בשגרה, ביצה נעימה
שנותנת משמעות, נותנת קרקע יציבות
נותנת אהבה אמון ובטחון
מה משתווה לפתק "אוהב אותך" בסוף היום
והתעמתות עם הכחשות כשילד מלמד אותי איך להיות
מה חזק יותר מבית שבנית בשתי ידייך ממבט אחד של אוהבייך
ליצור עוגה, ליצור מציאות, ליצור אדם.
אז למה היא עדיין מנקרת לי על הכתף
היצירה השנייה, הפילגש או האהובה, תובעת את זכותה, לא לשקוע בשגרה.
את חלק ממני תירגעי, תמיד היית ותמיד תהיי
מה יהיה איתך, לא יודעת אבל מספיק עם החרדות
תמיד ידענו עליות ומורדות, חכי לי בזרועות פתוחות
אני אגיע.
עקבו אחרינו