הָאֲדָמָה רוֹעֶדֶת
הַשְּׁתִילִים שֶׁלִּי רַכִּים
וַאֲנִי נִטַּעַתְּ בָּאֲדָמָה
לֹא מְסֻגֶּלֶת לָצֵאת
לַמַּסָּע
עַמּוּד הֶעָנָן וְעַמּוּד הָאֵשׁ
מִסְתַּחְרְרִים לְמוּלִי
חֹשֶׁךְ, צְעָקוֹת וְאָז
דְּמָמָה
צָרִיךְ לָקוּם,
הוא לוֹחֵשׁ בְּשֶׁקֶט בְּאָזְנִי
מֵרִים יֶלֶד עַל כָּתֵף,
כַּף קְטַנָּה נוֹסֶפֶת בְּיָדוֹ
וּבְחֵיקִי תִּינוֹק
שֶׁהִצְפַּנְתִּי
גַּלִּים מְפַכִּים בְּאֶצְבְּעוֹת רַגְלַי הַטְּמוּנוֹת בַּחוֹל
הָמוֹן, וְאֵימָה.
אֲנִי טוֹבֶלֶת בְּפָנָיו
שֶׁל תִּינוֹקִי
וְצוֹלֶלֶת
הָאוֹר מַבְקִיעַ מֵרָחוֹק,
וְאִתּוֹ הַיָּם.
בְּאֵרִי הִתְעוֹרֵר,
סִינַי בָּאֹפֶק,
עוֹד נִחְיֶה בָּאָבִיב הַזֶּה
עקבו אחרינו