מילים: מנורה חזני

לחן: שרון רוטר

ביצוע: שרון רוטר

אחרי כמה שנים בהם חרשתי וזרעתי הגיע הזמן לצאת לעולם. תכל׳ס כל פעם מחדש זה כמו לידה, אבל הפעם חלקתי את הצירים עם שותפה מדהימה לדרך - מנורה חזני שכתבה את המילים של השיר וזה בעצם הסיפור שלה. סיפור של כאב של אישה שנאלצה לעקור מביתה וסיפורן של נשים רבות שקולן לא נשמע.

17 שנים עברו מההתנתקות בגוש קטיף ועדיין הפצע פתוח ומדמם. אני מקדישה את השיר לכל הנשים שנאלצו לוותר על הבית שלהן ומזמינה אתכם להשאיר לי תגובות פה למטה, אני אקרא ואענה

תֵרפי
תני לזה להיות
כמה כואב
להאשים ולכעוס
הם לקחו את הבית
הם הרסו את הכל
את היית גיבורה
גיבורה יותר מידי
אז תרפי עכשיו
ואולי
ואולי תמצאי את החלל שבך

תרפי
תשארי יום אחד
בקראוון
תיבהי בחלון
תני לילדים ללטף את פניך
הם יודעים לשמח אותך כשצריך
די להעמיד פנים שהכל בסדר
אז את לא בכית
ואולי
אולי תמצאי את הדמעות שלך

אולי תקשיבי לרוח
אולי תפקחי עיניים
אולי תראי שמישהו היה שם כל הזמן איתך
ואולי תזכרי במלכות שלך