הציפורים ליקטו מתוך שטיח גרעינים
ולא הרשית לי לגרש, אמרת
גם להם חיים
ואיך דילגת בזהירות מעל נמלים
גם להם חיים, גם להם חיים
ומי שמר עלייך וגירש את השדים
איפה קברת את הכאב ואת כל הפחדים
ואיך תמיד אהבת אותי, ואור פיזרת סביב
ומי שמר עלייך ועל החיים
ואיך ייבשת את הדמעות עד שלא רואים
מאיפה הכוחות, לחייך, ולהמשיך
שתינו על ספסל בשמש על המדרכה
וכל תינוק נולד בישר שהמשיח בא
ואיך חיבוק של חום, תבשיל של אהבה
הרגיע ת'נשמה
תמיד הגעתי עם ילקוט ועם צרור תלתלים
אל תוך ליטוף שמנחם
כשהסודות גנוזים
אלייך באתי, גם בסוף, חיילת במדים
צרב בי הכאב
איכה אלוקים
ומי שמר עלייך...
אצלך התום היה שלם
הלב הכיל הכל
בלי שפיטה, בלי סרגלים, בלי לומר המון
רוך כמו של הים, כמו שמש החכמה
שטפת את העולם באור שלא קיים
ומי שמר עלייך...
עקבו אחרינו