שערי נפתחו עצלים.
הערב נרחב. שלו.
היכנסי לאיטך. אצלי
ישמחו לקראתך בלב.
לא תכירי אותי. מנמס.
מהלך בחיוך בין זרים.
לא אלפת את ראשך, כמו אז,
כאשר נעקרת מבשרי.
כאשר בעיני התחנן הנקם
ואני, בלי אויב בזירה,
רק על שמך, רק על שמך עוד סובבתי ריקם,
כמו דלת על ילל צירה.
אם קולי עוד אליך נגש,
אם את תה הערבית כבר גמעת,
חבשי כמו אז את מגבעת הקש,
דפקי בי שני גם את.
לא יבכו יתומיך. אני אספתים.
כבר זרוע לי אור התמימות והעני.
בצאתך לטיול, בואי שבי על שפתי.
אין יאור בעולם שקט כמוני.
הן חובקת כל דרך סוף סוף את קיצה,
הלא כל המולה לדממה מתעוררת .
ראי נא - -ענן על סף אופק יצא,
עומד, מאבך מקטרת.
עקבו אחרינו