לבושך משתנה
עור גוונים וצורה
פותחת אט אט
את התיבה,
נוברת בפנים,
כהרף עין מקשיבה
מבינה שהכל כאן נמצא,
סגור בין פינות שעוד לא נחקרו,
מחכה ללבך שיקרא,
בואי, בואי כלה.
ואת מתכלה, מתכללת באינסוף,
של פתחים וחלקיקי נשמה,
שהתפזרו ונאלמו
וכהרף עין
ביקשו אלייך לשוב.
בואי ,בואי כלה.
אוצר שנאצר
זמן שעצר,
בלי תנועה,
בלי אוויר,
בלי זרימה,
כהרף עין,
הרפית את ידייך
וביקשת שהביתה ישוב...
בואי כלה.
וחותם של פאר, ואחדות של בריאה
עוטים בך כתר מלוכה,
בואי, בואי כלה..
עקבו אחרינו