והלב נוטה לכסוף
אל שביליה העדינים
שלוות לב מצילה על אוהביה
במוצאם שלל סודותיה
שערות שיבה לא חיללו את יופייה
כי אם היו לה לפנינים
ירושלים...
בתוכנו שלמותך
וגבורתך בנו נגלית
בנהיית אלפיים שנים
אחר דמותך האצילית כל-כך
כמו סימפוניה ארוכה
שבסוף נפתרת אלייך
ירושלים...
ירושלים של זהב
ושל נחושת וברזל
את גועשת מדם ומאש
כבר אמרו לפני
בדמייך חיי
יום יבוא ושירך יאיר
ירושלים...
עקבו אחרינו