איך שוב אני שומעת את המנגינה באזני,
לאיפה שלא אלך היא מראה סימן שהיא כאן,
מוצאת את עצמי עמוק בתוך השגרה העמוסה,
מנסה לשיר עוד שיר אחד קטן מתוך הנשמה.
וזה חזק ביותר מכל דבר אחר,
אצלי זה עוד בוער לשיר ולנגן,
כי לאן שרק אפנה להיות,
את החלום ארצה לחיות.
מרגיש לי שלא ממשתי את כישוריי בחיי,
השארתי את הרצון שלי האמיתי מאחוריי,
הבטחתי לעצמי שלעולם לא אפסיק לנוע,
ואמשיך לשיר ולפרוט על עוד מיתר צנוע.
וזה חזק ביותר מכל דבר אחר,
אצלי זה עוד בוער לשיר ולנגן,
כי לאן שרק אפנה להיות,
את החלום ארצה לחיות.
עקבו אחרינו