בחרת בחורש, בית לנפשך
צעדת חרש, באת לאדמתך
גדלת איתה, נבטת מתוכה
למדת לצייר לך ממלכה
אהבת בטבע, שקט ושלוה
טבלת בצבע, בוקר שכבה
שמרת אותה, מצאת בה הגנה
בבית, עם שמיים וגינה
עכשיו כשהצבעים
קצת חסרים לך בעולם
עצים עומדים בעירומם
מבוישים במעשה אדם
אבוא ואחבק אותך, ביובש המילים
אשיר לך נחמה, בת אדמה
נקרעת ממנה, באימה וכפור
חזרת הביתה, למחר אפור
אבל ידעת,
בעים נותרו אצלך
צורות של אהבה. במכחולך
כמה טיפש יכול אדם
להיות, כועס ולא חכם
במקום פרחים, לזרוע צער
כואבת את כאב היער
עצמי עינייך, תחלמי בצבע
את היש, שיתחדש מתוך האש
עקבו אחרינו