מילים: הודיה בנישו

לחן: הודיה בנישו

ביצוע: הודיה בנישו

רסיסים מתנפצים
שוברים אותי
רסיסים של חיים
שברי ילדותי

לרוץ הכי מהר
שרק אפשר
שאיש לא יגע
לא יתפוס לא ידע

ואולי, הגשם יכסה עלי
מפני הקור, הנושב מעיני
אם שוב אברח,
איך אבין מי אני?
מי יאסוף את שברי חלומי?

פרצופים מוכרים
נשימות, געגועים
שבילים זבים מדם
שריטות על הפנים

מדרכות ערומות
נשמטות מרגלי
אוי' אלוהים
איך אלחם באהובי?

איש לא יכירני עוד
פני מלאו בטיט
בתוך הרפש העמוק
לא הצלחתי להפסיק

את קול הגשם
המכה בי בחזקה
כל שנשבר בי
ונקבר בנשימה