בוקר עולה מן הכפור, מלטף ומרגיע
ואור שבקע מהשחור, מסמן לי לראות
עוד ילד קטן שביקש ללכת לאמא
ועוד גל נשבר בעוצמה לתוך ים כחול.
שמיים ריקים משממה ורוח לוחשת
מנשקת אדם שאבד למה שהיה
וילד קטן שביקש ללכת קדימה
ודרך מדרון חלקה, שהשאיר מאחור.
פזמון
שחר יפציע במקום,
מילים כה ריקות שהפכו לתפילות
ואולי, ואולי
בוקר יביא את האור,
יאיר על הטוב שגובר על הכל
ואולי, ואולי
מסע שמתחיל ונגמר, ברגע של שקט
ושיר שנכתב בדממה על מה שקרה
ורגע מתוק שגובר ברגע של עצב
וחיוך שמופיע מיד, ברגע שתם
עקבו אחרינו