נפשה אוחזת בחיים
נפשה צוללת במים מלוחים
עמוק עמוק לכאן אין איש מגיע
רחוק רחוק שם איש אינו נוגע
החול החם שמלטף
העפיפון החופשי שמעופף
אם רק יכלה לרחף כמותו
אם רק יכלה לעוף רחוק איתו
עסיס האבטיח
מטפטף על גופה
שוטף אותה
באושר של שמיים
השמש לא תלך לישון
ואף אדם לא יעצום עיניים
שקיעה ורודה שמתגנבת
וצובעת ת'שמיים באדום
בקצה השביל היא מאבדת
תום ילדות תקווה נודדת,
היא שוב לבד היום.
עסיס האבטיח...
עקבו אחרינו