מילים: נינה רחל טוקייר

לחן: נינה רחל טוקייר

ביצוע: יונינה

מחכים שתבוא, מדברים על איך שהכל רקוב פה
אנשים בוערים ברחוב והוודקה שורף את הגרון
ואנחנו מתרוצצים כמו כלב רחוב, מחפשים לעת ערב אדם לאהוב
והמוות נמכר פה חינם, והוא מגיע לנו סתם
כי בא לנו עוד קצת דם, עוד קצת דם

והימים ימי בצורת, אין חזון
הם אומרים- השמים ריקים מאדון
והארץ נתן לבני אדם, וקין מולך כאן כי הצדק נרדם

ממתינים כי זה כל מה שנותר לעשות
ולנסות להיות אנשים, במקום בו שולטות הרוחות
ובלילות עוד מעיזה להאמין לפעמים
ואף על פי שהימים נמתחים על פני שנים
אחכה לו בכל יום שיבוא

לוחשים, אתה מתעכב
וממול השדים מתגנבים אל הלב
עם הזמן מתרגלים לכאב, ולא רוצים לעזוב את החורף הזה
כי מטפחים כאן חומות מבודדים, וכל אחד חושב
שרק אצלו העולם חרב
כלוא בתוך עצמו ואין מי שיחלוק את הכאב
והשמים שמעלינו כחולים-סגולים, בוערים-מוכים
וניגון ישן גוסס בחלומות מוזרים על אנשים אחרים
ואוויר בין בניינים...

כי העצבות שבחוץ מאיימת להפיל אותי מתחת לפני התהום
למה לא בא? דמעות ואולי- הבזק של תקווה, שנים רבות מדי...