פיסות חיים,
שברי עולם,
ויבבה אחת קטועה.
גלים עולים,
שלב בסולם,
נעלמים בקול תרועה.
קרעי שמים
נפתחים,
והד נבלע במרום אי שם.
כמו חול ומים,
ופרחים,
כל אות, מילה- הכל נרשם.
שתיקות קצרות,
מלמול תפילה,
ניגוב עפעף רטוב.
קול שופרות,
תקיעה גדולה,
ולב שמתחייב לטוב.
פיסות חיים,
שנתפרות,
בחוט דק של זהב.
ועדויות שמיים,
נקשרות,
בין האדם לאלוקיו.
עקבו אחרינו