פיסות חיים,
שברי עולם,
ויבבה אחת קטועה.
גלים עולים,
שלב בסולם,
נעלמים בקול תרועה.
קרעי שמים
נפתחים,
והד נבלע במרום אי שם.
כמו חול ומים,
ופרחים,
כל אות, מילה- הכל נרשם.
שתיקות קצרות,
מלמול תפילה,
ניגוב עפעף רטוב.
קול שופרות,
תקיעה גדולה,
ולב שמתחייב לטוב.
פיסות חיים,
שנתפרות,
בחוט דק של זהב.
ועדויות שמיים,
נקשרות,
בין האדם לאלוקיו.
